התרסקות במודיעין

רפי, מנהיג הקבוצה שלנו, הוא דוקטור להנדסה רפואית ובן-אדם מאד עסוק. בין היתר, הוא מריץ ניסויים קליניים בחו"ל של גלולה/מצלמה שסורקת את מערכת העיכול מבפנים באמצעים אופטיים. בתקופה האחרונה רפי עסוק במיוחד, עקב תחרות חדשה עם ענק המצלמות אולימפוס. השבוע הוא ביקש ממני להחליף אותו בתכנון והובלת טיול האופניים השבועי של הקבוצה, דבר שאני עושה ברצון. אבל בניגוד לרפי, שבונה כל מסלול רכיבה כאילו היה מבצע של סיירת מטכ"ל, אני לא אוהב לתכנן יותר מדי ומעדיף לאלתר בשטח. אז לאן נרכב השבוע? רפי ביקש לגמור מוקדם אז אי אפשר לנסוע רחוק. אחרי מחשבה קצרה אני מחליט לקחת את הקבוצה לרכיבה שתשלב סינגלים בבן-שמן עם מסלול מעגלי של שלושים ק"מ למודיעין וחזרה. כדי לגוון את תקשורת הדואר השגרתית שלנו אני שולח לקבוצה את ההודעה הבאה:

אחי ואחיותי הרוכבים במסילות ציון ונתיבותיה:

דבר נורא נפל בקהילתנו הקדושה; מנהיגנו הגאון ר' רפאל שליט"א השתבשה עליו דעתו מרוב שמציץ בנקבים של גויים ומתעמק בחריונות של עובדי אלילים ומזלות. ומפאת שאין פנאי בידו מרוב שמעביר ימים כלילות כדי להתקין לעולימפוס הצורר ימ"ש מיתות משונות ומיני מרעין בישין פנה וציווה עלי ליטול קולמוסי לידי ולהמציא לקבוצה פאשקעוויל אלעקטרוני ובו מינשר רכיבה ליום ששי הקדוש כ"ז בסיוון שבא עלינו לטובה.

ובכן, קורא הנני אליכם מורי ורבותי להצטרף אלי האחרון בציון לרכיבה מענגת ק"ן עצמות ומרנינת ש"ס גידים ביער בן-שמן החביב מאד עלי הקטן ועל אנ"ש ר' אביקם הגדול יבל"א. נפתח ונסיים בנתיבות חורש לבתולות ואברכים בודדים (סינגעלים בלשון עכו"ם) ובין לבין נתברבר ת"ק פרסה לפה ות"ק פרסה לשם, ואולי אי"ה נסור לבקר כאן ושם ובעוד מחוזות כאלה ואחרים.

מפגש ב 7:00 ביער בן-שמן אי"ה, יציאת כופרים ב 6:20 מאיזור המרכז ימ"ש, סיום ב 12:00 בע"ה, ולמאחרים לא תהייה תקומה. איך מגיעין: כביש ו' דרומה, כביש דד"ג בואך מאה שערים, פנייה שנייה ימינה למצפה מודיעין. אנא הצטיידו במים רבים ולבוש צנוע וכיסוי ראש כדין וגו'.

הנני כאסקופה הנדרסת עפר וג'יפה לרגליכם, שמעון.

את ההודעה הזאת שלחתי לקבוצה ביום חמישי בצהריים. למחרת קמתי כהרגלי השכם בבקר, כדי להתארגן על הציוד ולהגיע לטנדר של אבי בזמן. תוך כדי לגימת ספל קפה רפרפתי בעיתון, ואת עיני צדה כתבה על רשלנות רפואית בחדרי מיון. עיינתי בסיפור בהיסח הדעת, בלי לנחש שעוד מספר שעות אמצא את עצמי בחדר מיון של בית חולים גדול, שבור ורצוץ לאחר תאונת רכיבה.

תאונות הן חלק משגרת חיינו, ואין הרבה מה לעשות בנידון. אצל רוכבי אופני כביש שנעים במהירות רבה ליד מכוניות ומשאיות, תאונות יכולות להיות פטליות. ואילו בשטח, כמעט בכל רכיבה שנייה מישהו בקבוצה מאבד שליטה ונופל מהאופניים. זאת תופעה טבעית שמעידה על כך שהקבוצה לא מתעצלת ובוחרת מסלולים מאתגרים. ברוב המקרים הנפילה מסתכמת בשפשוף חיצוני שמתגברים עליו בעזרת מילה טובה וטפיחה על השכם. אבל לעיתים יש תאונות יותר חמורות, כמו שקרה לי הפעם.

(לפני)

הרכיבה התחילה ביער בן-שמן. דווקא הקטע של הסינגלים, שחלקם היו לא פשוטים, עבר ללא אירועים חריגים. הגיבורה שלנו הפעם הייתה מירב, שקיפצה על הסלעים כמו איילה שלוחה אחרי חודשיים של הפסקת רכיבה בגלל כאבי גב. לאחר כשעה וחצי הגחנו מהיער והתחלנו לדווש במסלול מעגלי שייקח אותנו אל מודיעין וחזרה. התאונה קרתה לקראת סוף המסלול, בנקודה הכי בנלית והכי פחות צפויה לפורענות.

רכבתי ראשון, מוביל את הקבוצה בדרך כורכר רחבה ונוחה ליד קברות המכבים. בנקודה מסוימת תוואי הדרך יורד למעבר וואדי ועולה מצידו השני. כדי לצבור תנופה לקראת העלייה, דיוושתי חזק בירידה כאשר אוריאל ואבי נעים ממש מאחורי. לפתע, האופניים נעצרו בשיא המהירות כאילו נתקעו בקיר, מסיבה שעד היום לא גיליתי אותה. את מה שאירע אחר כך אני זוכר במעורפל. הבהוב ראשון: מאבד שליטה ועף מהאופניים כמו טיל. הבהוב שני: נוחת על הכורכר ואומר לעצמי שכדאי לא להתנגד ולהמשיך להתגלגל. הבהוב שלישי: מקופל על הצד ומוקף באנשים שצועקים אחד לשני ומטפלים בי בקדחתנות. מישהו מוריד לי את הקסדה ומעיר שהיא מכוסחת לגמרי. אחר מרים לי את החולצה ואומר אוי ואבוי. אני מרגיש מטונף ומסריח וחושב על זה שלא אוכל להתקלח הרבה זמן. מתחיל לבדוק אם אני יכול להזיז את חלקי הגוף השונים. הכל תקין חוץ מכתף שמאל שכואבת נורא. אני שומע שיש לי חתך עמוק במרפק שמאל אבל לא מרגיש כלום.

(אחרי)

אבל סך הכל אני נהנה. הפסיביות של המצב פשוט נפלאה. אני לא צריך לעשות כלום חוץ מלשכב בשקט. רפי ואוריאל חובשים אותי, נטע מחזיקה לי את היד, ומישהו מרטיב לי את הפה. מישהו אחר מלטף לי את הראש. מקווה שזה מירב אבל עם המזל שלי זה בטח אמיר. אני שומע שאבי רוכב קדימה להביא את הטנדר כדי לפנות אותי לחדר מיון. המחשבה על זה שהפכתי משרת ללקוח היא פשוט נפלאה ואני מתמסר לפסיביות באושר. בחדר מיון הרגרסיה נהיית אפילו עוד יותר מתוקה. אני יושב בכסא גלגלים, מקושט בצווארון אורטופדי, תחבושת גדולה על יד אחת וזונדה תקועה באחרת. איריס מגלגלת אותי בעדינות במסדרונות בית החולים ואני מאושר כמו תינוק בעגלה. אני לא צריך לעשות כלום וכל מה שחסר לי זה מוצץ ובקבוק. איריס הביאה לי מהבית סנדוויץ' מלא כל טוב ואני טורף אותו ברעבתנות בתור לרנטגן. אחר כך, בתור לאולטרסאונד, היא מביאה שני ספלי קפה ואנחנו שותים ומחזיקים ידיים כמו זוג יונים. בתור לסי-טי היא מלטפת אותי ואני מנמנם באושר. שבע השעות שבילינו יחד באינטסיביות אינטימית עשו לנו רק טוב. אני ממליץ לבתי חולים להציע לציבור מוצר חדש: סדנה לטיפוח הזוגיות בחדרי מיון.

לפנות ערב שחררו אותי הביתה, תפור וחבוש. המחשבה על זה שאצטרך לפספס כמה רכיבות מעצבנת. אבל איריס ממשיכה לטפל בי במסירות ובאהבה ואני מרגיש כמו סולטן בפנסייה. הבעייה העיקרית היא שקשה לי לישון כי הכל כואב. אבל באופן מוזר אני עדיין ברקיע השביעי. אולי בכל זאת חטפתי שריטה במוח. בשלוש בבקר אני צולע למחשב ושולח לקבוצה הדואגת בולטין רפואי כדלקמן:

אחי ואחיותי הרוכבים במסילות ציון ונתיבותיה:

נס גדול בקהילתנו הקדושה, ומעשה שהיה כך היה. השכם בבקר יום ששי כ"ז בסיוון נפגשנו ששה אברכים ושתי בתולות לשעבר על אופנינו במצפה מודיעין. וכמצוות הפאשקעוויל האלעקטרוני שמנו פעמינו חיש מהר אל עבי היער ושם כנשרים דאינו על סינגעלעך ששמותיהם רחמנא ליצלן "גן עדן", "גיהנום" וגו'. ועם עלות החמה הגחנו מהיער בריאים ושלמים בע"ה ומשם טיפסנו דרומה לחירבת רגב והמשכנו מזרחה בנחל ענבה עוד כעשרים מילין בואך העיר מודיעין ק"ק ובנותיה. ומשם הפלגנו חזרה מערבה בנחל מודיעין שכולו קק"ה וביוב מצחין בושה וחרפה לפרנסי העיר ושועיה שכך משחיתין את שכיות הטבע וחמודותיו שנתן להם הקב"ה לפיקדון ולמשמורת.

ובעודנו אצים על אופנינו במהירות הבזק כחצי פרסה ממחוז חפצנו בואך קברות המכבים בא המנוול אשמדאי ועשה לי מעשה צלב ימ"ש בשרשרת. וכך נעצרו אופני כהלומות רעם במסלולן ואני ממשיך לרחף מעליהן ככרוכייה מעופפת ומתגלגל ונמרח על אדמת קודשנו ומוצא עצמי שרוע על הכורכר כמו אבן שאין לה הופכין וגופי חתוך וקרוע כמו קרעפלאך וראשי עלי כגלגל מפונצ'ר וקסדתי שבורה לרסיסים וכל עצמותי אומרות רינה. מיד קפצו עלי האדמו"ר ר' רפאל שליט"א והאברך ר' אוריאל עלם חמודות והתקינו לי תחבושות מעשה ידיים להתפאר. ואני סרוח על הכורכר כבר-מינן ושתי יעלות החן נטע ומירב לוחשות באזני דברי כיבושין ולידן ניצב ידידנו ר' אמיר סתת המצבות וסוקר את מידות גווי בעין מומחה ומרבה לעשות חישובים בקלקולאטור שלו.

ובעוד אלו מלחשות וזה מודד, קפץ אלופי ורעי ר' אבי על אופניו ואץ כחץ מקשת להביא את הטענדער. וכך העמיסוני רעי על הטענדער והבהילוני כל עוד נפשם בם לקריית חולים "מאיר" בכפר סבא עיר ואם בישראל. ושם קידמו את פני ד"ר סלאח והאחות אולגה, האחד כופר והשנייה מתיוונת אבל שניהם ל"ו צדיקים. תפרוני השניים בחוט ומחט ושילחוני בכסא גלגלים עם הילוך אחד לעשות רענטגען וסיטי ואולטראסאונד ואע.קע.גע ובדיקת שתן וספירת דם וחוץ מבדיקת זרע בה הייתי נכשל מן הסתם שקדו והפכו כל צלע וחולייה בגופי הדווי. והנה כפתור ופרח נעשה לי נס ולא מצאו שברים וקרעים פנימיים חוץ מחבורות טריות ומכות לרוב וכתף שזזה קמעא ואולי גם זו לטובה. ז' שעות בילינו בחדר מיון אני ורעייתי איריס שתחייה שסעדה אותי באהבה גדולה והקלה על תלאובי ואצה למלא את כל משאלותי ומאווי.

ומה אנו למדים? ראה הקב"ה את הפאשקעוויל שכתבתי אמש ויאמר הנה אחד חכמולוג דורש סטירה; אבל מכיוון שטרח וביקש מרעיו לבוא לרכיבה עם כיסוי ראש כדין הבה נתחכמה לו ונכניס לו זאפטה אדירה ואת קסדתו נרסק אבל לא נפיל שערה משער ראשו שכבר איננו ואולי ילמד לקח ולא יכתוב עוד פשקעווילים מגונים וימשיכו הוא ורעיו הרוכבים להקפיד על מצוות חבישת קסדה. וכך נפרד אני מכם רעי בברכת הגומל ובדברי הצדיק "לך לך וג'בלע את הארץ כי לך נתתיה ומדרך לצמיגיך שמתיה וגו'". תקווה אני לקיים עימכם מצוות צפיחית בדווש במהרה בימנו ובזמן קרב.

שלכם בחיוך מעוך ודאוב, שמעון.

אז זה הסיפור. כמו כל דבר ששווה לעשות בחיים, גם ברכיבת אופני שטח יש סיכון מסוים. יש תאונות, ומדי פעם שומעים על רוכב שקיבל התקף לב תוך כדי רכיבה. אז מה? נראה לי שלשבת כל יום שלוש שעות מול הטלביזיה לא פחות מסוכן. חוץ מזה, שבוע בלי רכיבה עושה אותנו אומללים ועצבנים ומקלקל את החיים לכל מי שנמצא לידנו. לכן כדאי לכולם שנמשיך לרכב ולקוות לטוב. בע"ה.

(שבוע אחרי, חזרה על האופניים)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומן רכיבות אופני הרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על התרסקות במודיעין

  1. חוד התער הגיב:

    משעשע ביותר, תזכה למצוות 🙂

  2. ש הגיב:

    אתה צודק ששלוש שעות מול הטלוויזיה זה פתטי.
    רפואה שלמה ומהירה

  3. דנה הגיב:

    אפשר להצטייד בטריינר ובסרט טבע כדי לנסות להתגבר על חופשת המחלה הכפויה.
    תיזהר, מסוכן שם בחוץ.

  4. דב שגב הגיב:

    כל התרסקות, וזו שלך לא יוצאת מהכלל, מתרחשת ברגע הבתי צפוי ביותר, ובלי שום סיבה נראת לעיין, כפי שגם אתה מעיד.

    נהנתי לקרוא את התיאור הזה שלך, וגם אחרים. אני מניח שתלמידיך נהנים לשמוע ממך בין נוסחא לאלגוריתם, פניני לשון. אם הייתי קצת צעיר יותר, אולי הייתי בא לשמוע אותך מרצה.

    כרוכב ותיק מאוד, שחווה יותר מהתרסקות אחת, אני מחזק את ידך, או יותר נכון את רגליך, המשך להתרסק. אופס….. המשך לרכב ולתאר.

    החלמה מהירה.

    ד.שגב

  5. זוריק הגיב:

    שמעון היקר,
    כדבש מתוק לשפתיים
    כמים זכים להלך
    כשלום למזרח התיכון
    כך הם פיוטיך לעיני

    תענוג צרוף
    (ומה עם שירות RSS)
    זוריק

  6. אור שביט הגיב:

    שמעון,
    אולי זה אות משמים לצורך בשינוי כיוון ומעבר לספורט הריצה…
    אני באימונים לקראת המרתון השני שלי השנה ואין נפילות, אין פציעות ויש הרבה שעות פעילות אינטנסיבית…
    רפואה שלמה,
    אור

  7. septAA הגיב:

    יופי של בלוג
    הפאשקוויל מצחיק לאללה
    שלא נדע התרסקויות ואפכות

  8. אורן הגיב:

    רק עכשיו הגעתי בקכיבה איטית עד הלום.
    אין כמו התרסקות קטנה ובלתי מזיקה כדי לעורר זהירות בפעמים הבאות כדין מי שנכווה בחמימין נזהר בצוננים כברותחין.
    מקווה שאתה כבר רוכב שוב מלא עיזוז וגבורה וישמרנו האלוהים מנפילות והתרסקויות,
    מאיתי הקטן באלפי ישראל
    אורן
    (שכבר ריסק את הגולגולת והורכב מחדש עם מסמרי טיטניום)

  9. מיכאל הגיב:

    אוהב את החויות ממש מכניס אותנו למוזה
    ההתרסקות תמיד קורת כאשר יורדים 8 קומות במדרגות ובמדרגה האחרונה נופלים או דוקא ליד הבית במדרכה
    http://www.groopy.co.il/userinfo.aspx?uid=33383

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s