ירקון: מורה נבוכים לרוכב המתחיל

 

ישראלים הם עם אוהב טבע, אבל האהבה הזאת מתנקזת בדרך כלל לחניוני פיקניקים מיוזעים וחורשות גדושות מנגלים ומכוניות.  וליד כל אתר כזה, במורד הואדי הסמוך או במעלה השלוחה הקרובה, נפתח עולם מרהיב וקסום, כמו בעליזה בארץ הפלאות. ובעולם הזה, שהוא נגיש אך ורק לרוכבי אופני שטח, מסתובבים בכל שבת כמה מאות (אלפים?) רוכבים שמנידים את ראשם בחוסר אמון לנוכח הארץ המופלאה שמתגלה להם בכל רכיבה.

רוכבי השטח נפגשים בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות של ימי שישי או שבת, ומבלים כ 20-40 ק"מ במסלול שמשלב נופים מרהיבים, חברה טובה, ומאמץ גופני מזכך. קבוצת רוכבים טיפוסית היא בת מספר אנשים בכל קשת הגילים, ובראשה מנהיג שבוחר את המסלול השבועי ואחראי על הניווט בשטח.  האופניים עצמם וציוד הרכיבה שנלווה אליהם הם עולם ומלואו, ועלות הכניסה לספורט הזה היא בין אלפיים עד עשרות אלפי שקלים.

על אף חסמי הכניסה הללו, רכיבת אופני שטח יכולה להתאים לכל אדם ולכל תקציב – הכל תלוי בגישה ובמינון. אז איך מתחילים?  הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות כרוכב מתחיל זה לקנות אופניים.  במקום זאת רצוי ללוות אופני שטח וקסדה מחבר, לשים תרמיל קטן על הגב, ולצאת לכמה רכיבות קצרות באיזור מגוריך. בתוך התרמיל צריך לארוז בקבוק מים, משאבה, פנימית רזרבית, וכפות להסרת צמיג.  אם אתה יודע להחליף פנימית בעצמך – יופי.  אם לא – רוכבים אחרים בשטח ישמחו לעזור לך.  ציוד מומלץ נוסף הוא מכנסי רכיבה מרופדות, כפפות רכיבה, משקפי שמש, וקדימה לדרך.

הצטרפות לטיול עם קבוצה קיימת ללא אימון אישי של מספר רכיבות היא מתכון בטוח לחוויה מתסכלת. במקום להינות מהרכיבה תמצא את עצמך משתרך באפיסת כוחות אחרי הקבוצה. לכן כדאי לצאת לרכיבות הראשונות עם חבר אחד, טוב וסבלן.  מטרת ההתנסות הראשונית הזאת היא בעיקר טכנית. האופניים של היום הן הרבה יותר מתוחכמות מהגרוטאות עליהן רכבנו כילדים.  יש להם שילדה קלה וחזקה, 27 מהלכים לטיפוס כמעט בכל זווית, מעצורים מתוחכמים לגלישה בכל ירידה, וסופגי זעזועים לרכיבה בכל סוג שטח שאפשר להעלות על הדעת. לכל הדברים האלה צריך להתרגל.  במקביל, כדאי להתחיל לעבוד על כושר, והאימון הטוב ביותר הוא ספינינג.

דרך אגב – ניתן לקפל ולהכניס זוג אופניים לכל מכונית.  כל מה שצריך לעשות זה להוריד את הגלגל הקדמי (יש לו מנוף שחרור מהיר) ולשים בבגאז', להנמיך את האוכף (שחרור מהיר או מפתח אלן), להזיז את הכסא שליד הנהג מקסימום קדימה, ולהכניס את האופניים למושב האחורי (אחרי שהנחת עליו מגבת חוף או משהו, בפרט אם אתה חוזר מהרכיבה עם בוץ).

בקיצור, עלו על אופניים, צאו לשטח, והתחילו לדווש.  בסוף הרכיבה הראשונה תהיינה לכם שתי שאלות: למה לא עשיתי את זה קודם?  ומתי אני יוצא עוד פעם?

מסלול מומלץ למתחילים: בעיר תל-אביב, לאורך פארק הירקון ומזרחה בואך פתח תקווה וראש העין, מתפתל אחד מסלולי הרכיבה האורבניים היפים בעולם.  ניתן להתחיל את הרכיבה הזאת מכל מקום בפארק, אבל נקודת המוצא החביבה עלי היא מגרש החנייה של מרכז הספורט הדר יוסף. משם יש שני כיווני רכיבה אפשריים: מזרחה לטבע, או מערבה לפארק. נתחיל בטבע.

עוברים את רחוב פנחס רוזן ברמזורים מזרחה, עולים על רחוב ולנברג, ואחרי כמאה מטר פונים ימינה (דרומה) אל החורשה שמסמנת את הירקון. התמונה מתחלפת באבחה אחת מחווית אספלט מאובקת לתמונת נוף קסומה של מים, צמחייה עבותה, ציפורים, ושקט מוחלט. דרך העפר מישורית וקלה לרכיבה, אך יש לשים לב למספר אתגרים.  ראשית, המסלול מאד מפותל, ונעים בו הרבה רוכבים במהירות ובאגרסיביות בשני הכיוונים. לכן צריך להקפיד לרכב בצד ימין ולהסתכל תמיד קדימה. לרוכבי אופניים מתחילים יש נטייה לשלוח את הראש והמבט כלפי מטה, בייחוד בדיווש קשה. צריך להימנע מזה בגלל הסיכון שכרוך באיבוד קשר העין עם המסלול.

אתגר נוסף הוא שתי תעלות רוחב תלולות (ditch), האחת בתחילת המסלול והשנייה כחמישה קילומטר מזרחה. אני ממליץ לרוכבים מתחילים לעשות את הראשונה בהליכה ואת השנייה ברכיבה – גם בגלל שהיא תלולה פחות וגם בגלל הניסיון הנצבר.  אתגר רכיבה נוסף, שגם אותו ניתן לפתור בהליכה, הוא מספר קטעים של חול רך ועמוק המכונה "פודרה".  אלה הם קטעים שמחשלים לא רק את שרירי הרגליים, אלא גם את הגישה הנפשית לרכיבה.  רוכב מתחיל שנכנס לפודרה מתעצבן מהעיכוב והנחס שכרוך בה.  רוכב מנוסה רואה בקטע פודרה חלק בלתי נפרד מהטבע שצריך לזרום איתו באהבה, כמו כל דבר אחר במסלול.

הפטנט בירקון הוא פשוט לרכב מזרחה עד שנמאס, ואז להסתובב ולחזור העירה באותה דרך מערבה.  בנקודת היציאה – אצטדיון הדר יוסף – ניתן לסיים את הרכיבה ברכב החונה או להמשיך מערבה, לתוך הפארק. שביל האופניים לכיוון מערב הוא סלול ומוצל.  בצידו הצפוני פרוש הפארק על כל מכמניו ונקודות החמד שבו, ולצידו הדרומי מתפתל הירקון באפלוליות ירקרקה ועשירה.  המסלול הוא רבגוני ומספק – כשמונה ק"מ עד נמל תל אביב.  שם מומלץ לעצור לארוחת בוקר, לקרוא כמה דפים בספר שאולי ארזת בתרמיל הגב, ומשם חזרה לאורך הירקון לנקודת ההתחלה.

ניתן לגוון ע"י רכיבה בגדה הנגדית של הירקון לזאת בה רכבת קודם, אך אם חנית את הרכב באצטדיון הדר יוסף צריך לזכור לעבור בשלב מסויים אל הגדה הצפונית, שם נמצא החניון. המעבר המומלץ הוא גשר בבלי – גשר עץ חביב להולכי רגל שנמצא כ 500 מ' מזרחה לגשר הירקון.

מסלול הירקון מצויין גם לרוכבים מנוסים.  מילת הקסם היא מהירות.  רכיבה מהירה לאורך הירקון מספקת אימון אירובי משובח וחיבור מיידי עם הטבע, וכל זאת בלב גוש דן.

לפרטים נוספים ראו מפות של כל מסלולי הרכיבה בירקון (האתר הזה לא תמיד עולה … והאמת היא שלא צריך מפה לרכיבה הזאת.)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומן רכיבות אופני הרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ירקון: מורה נבוכים לרוכב המתחיל

  1. ממש מעניין. תודה!
    http://www.menix.co.il/ אימון אישי

  2. עומר הגיב:

    מפה הרבה יותר טובה (לדעתי) של מסלולי האופניים בירקון ניתן למצוא באתר סולאוס
    http://www.soleus.co.il/show_map.asp

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s