שלדים וזכרונות בעמק יזרעאל

 

רכיבות החורף האחרונות שלנו אופיינו במאבקים מגוונים עם איתני הטבע.  שיטפונות ומפולות סלעים בהר סדום; דיווש בין להקות ארבה במישור עמיעז; גשם, בוץ, וסלמנדרות רעילות במוחרקה; קור אימים ומכוני חוקן בלהבים. לכן, כשהתארגנו בקיבוץ גבת מתחת שמיים כחולים לרכיבה רגועה בעמק יזרעאל, הייתה באוויר הרגשה מוזרה של נינוחות בלתי מוכרת.

יצאנו לכיוון צפון-מזרח, ולאחר שני ק"מ בעמק וחציית כביש נכנסנו לואדי עמוק שחותך בין שלוחת תימרת ממערב וכפר החורש ממזרח.  לאחר כחמישה ק"מ של טיפוס מייגע בשביל מתפתל בין עצי אלון ואלה ומספר פרות שהתבוננו בנו באדישות הגענו לאוכף בין הר בהרן והר צמרת. שם נפתחה פנורמה מרהיבה לכיוון טורען מצפון וחיפה ממערב, ושם מצאנו גם גולגולת שור ענקית עם קרניים מרשימות. אוריאל, האמן שבחבורה, החליט לשלב את הגולגולת באחד מפרוייקטי האמנות שלו, קשר אותה לתרמיל וכך המשיך ברכיבה.

היעד הבא שתכנן לנו רפי היה הכפר עילוט, ובמרכזו אטרקצייה מיוחדת – עץ שיזף עתיק יומין המסומן במפות 50:000.  את הירידה התלולה לעילוט עשינו בכיף ובמהירות, מקפצים מסלע לסלע ונהנים מביצועי האופניים וזרימת האדרנלין. אל הכפר עצמו נכנסנו בטור עורפי ובחשש מסוים, עם אביקם הגדול ליתר ביטחון מקדימה ורפי מנהיג את הקבוצה ממקום בטוח באמצע הטור.

השמועה על הגעת חבורת לפלפים על אופניים לכפר עשתה כנפיים, ותוך מספר דקות יצאו תושבי עילוט בהמוניהם לקדם את פנינו (למען הדיוק: מספר ילדים זבי חוטם, כלבים שוטים, ומבוגרים חסרי מעש שתקעו בנו מבטים אטומים).  אם היו להם כוונות אגרסיביות כלשהן, הן נמוגו מייד למראה אוריאל, שעם שריריו המשתרגים וגולגולת השור הקשורה לגבו הזכיר גרסה מודרנית ולא מגולחת של אטילה מלך ההונים.

בכיכר הכפר מצאנו לשמחתנו את עץ השיזף המיתולוגי, מוקף בגדר דקורטיבית בין שני מסגדים. מסתבר שמסביב לעץ צמח במשך השנים קומפלקס אורבני הכולל את מכולת אבו-עייש מדרום ומרכז הפייס לקשיש מצפון. ושם, בצל העץ, התאספנו לקבל הסבר קצר מאמיר על ההיסטוריה המרתקת של הכפר.  מסתבר שמתחת לשקט המתוח ששורר ברחובות מתרחש סיפור נורא של נקמת דם ומאבק קרקעות עתיק יומין בין חמולת אבו-עייש ושבט איבן-פייס.  בניסיון להשקיט את הרוחות נהגו השלטונות מדי פעם להחרים ולחלק מחדש את קרקעות הכפר בין תושביו. וכך, עם השנים עברו אדמות הכפר תהליכי עיקול וחילוט רבים, ומכאן שם הכפר – עילוט.

לאחר צילום קבוצתי על רקע מרכז הפייס לקשיש גלשנו דרך סמטאות הכפר ויצאנו על דרך עפר לכיוון מערב.  משם המשכנו כשמונה ק"מ בעמק קסום ומנוקד עצי זית שמפריד בין גבעת כסבר וקיבוץ הסוללים מצפון והכפרים מזאריב ועוולין מדרום. בסוף העמק חתכנו דרומה כעשרה ק"מ בין שדות מעובדים להפסקת קפה, כאשר את דרכנו מנעימה קריאת המואזין מהכפר זרזיר הסמוך.  לאחר מעבר הכביש ליד משטרת נהלל הישנה התחלנו להקיף את נהלל בחצי עיגול מערבי גדול. המשכנו ברכיבת joy ride על שביל מהודק בין עצי אגוז, מתבוננים בחוסר אמון בנוף הדשן של שדות העמק — שטיח חום-ירוק רחוץ וענק עם שמיים כחולים אינסופיים והמוחרקה (עליה טיפסנו שבוע קודם לכן) מתנוססת ברקע.

משם בדיווש קליל של חמישה ק"מ דרך רמת דוד חזרה לקיבוץ גבת ולמכוניות. לסיכום, 30 ק"מ של רכיבת עמק מענגת ביום חורף חמים ושטוף שמש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומן רכיבות אופני הרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s